Presentasi sedang didownload. Silahkan tunggu

Presentasi sedang didownload. Silahkan tunggu

מבוא לתקשורת המונים תרגול חזרה למבחן. מבנה הקורס : 1. הפקה ומסרים 2. קהלים 3. השפעות של התקשורת.

Presentasi serupa


Presentasi berjudul: "מבוא לתקשורת המונים תרגול חזרה למבחן. מבנה הקורס : 1. הפקה ומסרים 2. קהלים 3. השפעות של התקשורת."— Transcript presentasi:

1 מבוא לתקשורת המונים תרגול חזרה למבחן

2 מבנה הקורס : 1. הפקה ומסרים 2. קהלים 3. השפעות של התקשורת

3 מודלים תהליכיים ליניארייםמעגליים מודלים סמיוטיים לאסוול בראדוק שאנון וויבר דה-פלר אוסגוד ושראם יעקובסון פיסק

4 מודלים ליניאריים

5

6

7 מודלים מעגליים

8

9 מודלים סמיוטיים

10 מודל יעקובסון שש פונקציות לתקשורת הלשונית רפרנציאלית: מתרכזת במציאות שמחוץ למשפט (יש הרבה סטודנטים באולם). אמוטיבית: ביטוי יחסו של הדובר כלפי מושא הדיבור (איכס). קונאטיבית: מכוונת לנמען, לרב צורות ציווי ופנייה (קראו את המאמרים). פאטית: מסרים שתפקידם ליצור קשר (הלו, אתם מקשיבים לי?). מטא לשונית: מבארת, עוסקת בקוד עצמו (מה הכוונה פאטית?). פואטית: מסרים שמטרתם למשוך תשומת לב לעיצוב שלהם עצמם (מצלול,חריזה).

11 התיאוריה המבנית תפקודית צורך מבנה תפקיד תפקוד

12 חמישה תפקידים בסיסיים לתקשורת:  סיקור הסביבה: איסוף והפצה של מידע- על אישים, אירועים, תהליכים וכו'.  תיאום או קישור: צירוף פיסות מידע וייחוסן להקשר רחב יותר, בנוסף להמלצה כיצד להבין אירועים ולהגיב עליהם.  המשכיות: העברת מורשת תרבות מדור לדור, מתן ביטוי לסמלים וערכי תרבות, שחשובים ליצירת המשכיות והזדהות בין- דורית בחברה. אמצעי התקשורת כסוג של סוכני חיברות.  גיוס: עיצוב דפוסי התנהגות בעיתות חירום, מלחמות או משברים, גיוס תמיכה פוליטית, גיוס תמיכה במטרות חברתיות וכו'.  בידור: הפגת מתחים- אישיים או קבוצתיים- שהיו יכולים לערער את יציבות החברה.

13 פונקציה חיובית ( לפי תפיסת הנמען ) שלילית - דיס - פונקציה ( לפי תפיסת הנמען ) גלויה - מכוונת סמויה - בלתי מכוונת גלויה - מכוונת סמויה - בלתי מכוונת מודל רייט בכל פעם שהתקשורת ממלאה את תפקידיה- מישהו מרוויח, ומישהו מפסיד, מתוקף ההשלכות של מילוי התפקידים השונים.

14  הענקת מעמד: אם אתה שם- אתה קיים, ואם אתה קיים- אתה שם. ובמילים אחרות: הענקת מעמד לסוגיות ציבוריות, אישים, ארגונים ותנועות חברתיות.  אכיפת נורמות חברתיות: אישור מחדש של נורמות חברתיות על ידי חשיפתן של סטיות מנורמות אלה (הוקעת חריגים). חשיפות מסוג זה עשויות לגרום לתחילת פעולה חברתית מאורגנת.  סימום- נרקוטיזציה: הטיית האנרגיות של בני האדם מהששתפות פעילה לידיעה סבילה. שלושה תפקודים חברתיים של אמצעי התקשורת לפי לזרספלד ומרטון (1948/1995).

15 התיאוריות הביקורתיות  הגמוניה (גיטלין).  אסכולת פרנקפורט (אדורנו).  פוליטית כלכלית.  הול- הצפנה/ פענוח.

16 תיאורית ההגמוניה מעין מנגנון שליטה לא כוחני, שאינו מבוסס על כפייה אלא על מערכות שונות העוזרות למעמד השליט לשכנע את ההמון לעשות את רצון האליטה. התקשורת היא חלק מרכזי במנגנון הזה: היא הופכת את הערכים של המעמדות השליטים למובנים מאליהם, דברים שלא ניתן כלל להתווכח איתם כי "ברור שהם נכונים". האליטה משיגה את הסכמת הנשלטים על ידי הטמעת ערכיה והפיכתם למודל להערצה ולחיקוי. היא אינה צריכה לכפות את שלטונה בכוח הזרוע. הציבור מאמץ מרצון את האידיאולוגיה, סמלי הסטטוס וסגנון החיים של המעמד השליט. אנטוניו גראמשי ( )

17 גיטלין- תכונות צורניות של תוכניות המשודרות בשעת צפיית השיא מקדמות רעיונות וערכים הגמוניים: פורמט ונוסחה ז'אנר טיפוסי דמויות זווית הראייה פתרון

18  מערכת ההגמוניה היא מערכת דולפת. האידיאולוגיה משתנה כדי להישאר הגמונית. קונפליקטים חברתיים חשובים מועתקים אל תוך המערכת התרבותית, בה הם ממוסגרים, על תוכנם וצורתם, עד שיתיישבו עם דרכי המחשבה הדומיננטיות.  יש הפיכה של דברים חתרניים ל mainstreaming

19  "חרושת התרבות"- תרבות הפכה להיות מוצר בדיוק כמו מכנסיים או נעליים: היא עברה : 1.קומודיפיקציה (הפיכה למוצר), 2.סטנדרטיזציה (כל המוצרים דומים זה לזה) 3.מאסיפיקציה (ייצור המוני בשיטת פס הייצור).  תעשיית התרבות מסייעת בטיפוח של "תודעה הכוזבת"- כלומר, תרבות ההמונים מספקת את הנאותיו המיידיות של הפרט, פונה אל המכנה המשותף הנמוך ביותר ויוצרת אשליה של חופש ושוויון. בכך, מוסחת דעתו של העם מההבדלים החומריים בינו לביו המעמד השליט, ונוצרת אשליה של חברה אל-מעמדית. אסכולת פרנקפורט

20 התיאוריה הפוליטית - כלכלית "בעל המאה הוא בעל הדעה"  לממסד התקשורתי, לממסד הכלכלי ולממסד הפוליטי שאיפה זהה: לשמור על הסדר החברתי והכלכלי הקיים.  העוצמה הכלכלית קובעת אילו דעות יושמעו בתקשורת ואילו יושתקו.  מחקרים היוצאים מגישה זו מתמקדים בהשפעות ההיבטים המוסדיים של אמצעי התקשורת (בעלות, תפוצה, פרסום וכו') על התכנים המועברים בהם.

21 הול- הצפנה/ פענוח ארבעה שלבים בתהליך התקשורת: הפקה (production) הפצה ((circulation התפלגות בקרב קהלים/צריכה (use/consumpion) שעתוק (reproduction) הצפנה פענוח

22 שלוש קריאות אפשריות:  קריאה דומיננטית/הגמונית – קוד הפענוח דומה לקוד ההצפנה. מקבלת את המשמעויות הדומיננטיות של הטקסט.  קריאה מתדיינת – תערובת של יסודות סתגלניים ואופוזיציוניים.  קריאה אופוזיציונית – קריאה בתוך מסגרות התייחסות אלטרנטיביות למסגרות הדומיננטיות.

23 דטרמיניזם טכנולוגי חברה טכנולוגיה צורך גישת הדטרמיניזם הטכנולוגי מציעה לבחון את הטכנולוגיה ככזו המובנית באופן חיצוני למארג היחסים החברתיים, וכקובעת את כיוונה והתפתחותה של החברה בעתיד. תכנים מבנה המדיום

24 מרשל מקלוהן ( ) "המדיום הוא המסר", הכפר הגלובלי. כלי התקשורת משפיעים על מערך החושים שלנו ועל האופן בו עובד המוח שלנו. אמצעי התקשורת משנים את התודעה והניסיון שלנו. התופעות והשינויים החברתיים בעולמנו הינם תוצאה ישירה של התפתחויות טכנולוגיות.

25 הברמאס - המרחב הציבורי  מקום בחיים החברתיים בו יכולה להתפתח דעת קהל.  מתהווה בכל שיחה בה בני אדם מתלכדים לציבור.  כאשר ציבור מתעסק שלא מתוך כפייה בדברים כלליים המעניינים אותו.  הדיון המתקיים במרחב: חופשי ונגיש לכל, רציונלי וביקורתי, קשור בנושאיו למדינה.  מקושר ומשפיע על השלטון- פיקוח על הסמכות השלטונית.  כיום, מתקיים המרחב הציבורי באמצעי התקשורת, אולם ניכרת היחלשותו- נגישותו, יכולת הפיקוח שלו ועוד.

26 " הצנזורה של היד הנעלמה " צנזורה כלכלית- מניעת פרסום מידע שיש בו כדי לפגוע באינטרסים הכלכליים-עסקיים של מפעיל הצנזורה, או לקדם את האינטרסים הכלכליים-עסקיים של מתחריו.

27 הבדלים בין התיאוריה הפוליטית כלכלית לבין הצנזורה הכלכלית : פוליטית כלכליתצנזורה אינטרסים של אמצעי התקשורת זהים לאלו של המעמד השליט. לא מדובר על אינטרס אידיאולוגי משותף. התקשורת משמרת את הסדר הכלכלי-חברתי- פוליטי הקיים. התקשורת לא מעוניינת לשמר את המצב הקיים, אבל נאלצת להתכופף בפני לחצים כלכליים בשל הרצון להרוויח. נובעת מהתייחסות גורפת.נובעת מאילוצי מערכת.

28 שבעה שינויים שהובילו להיווצרותה ( התחזקותה ) של הצנזורה כלכלית :  ריכוזיות – הבעלות על יותר ויותר אמצעי תקשורת מתרכזת בידי פחות ופחות ידיים.  בעלות צולבת – שליטה של גורם כלכלי אחד על סוגים שונים של ערוצי תקשורת.  דיפוזיה בין-תחומית – טשטוש גבולות בין התקשורת לתעשיות ושירותים אחרים.  התפתחות תאגידי ענק ("מגה מדיה") בינלאומיים בתחום התקשורת.  היחלשות התקשורת הציבורית.  מעבר מבעלות פרטית ומשפחתית לבעלות הרואה את התקשורת כעסק בלבד.  שינוי תוכני באמצעי התקשורת. תכלית התקשורת היא להביא רייטינג.

29 טוכמן - תהליכי העבודה בהפקת החדשות העיתונאיות : הפיכת הבלתי - צפוי לשגרה "ארגוני החדשות הופכים את עיבודם של אירועים בלתי צפויים לכאורה לדבר שבשגרה על ידי אפיונם על פי ממדים המשקפים מטלות מעשיות הקשורות בעבודתם". (טוכמן, 1972/1995, עמ' 240) אפיונים - סיווגים שמשמעויותיהם נגזרות מדרכי השימוש בהם. חדשות רכות חדשות קשות חדשות נקודתיות חדשות מתפתחות חדשות מתמשכות

30 אלי אברהם - ישראל הסמויה מעיני התקשורת  דפוסי הסיקור של קבוצות יישוב פריפריאליות מבטאים את ההבדלים החברתיים והאידיאולוגיים בין האליטה התקשורתית לבין היישובים המסוקרים.  ככל שהמרחק החברתי-אידיאולוגי בין האליטה התקשורתית (והאליטות בכלל) לבין קבוצות היישוב השונות גדול יותר, דפוסי הסיקור של הקבוצה בתקשורת יהיה שלילי יותר.  ככל שהמרחק החברתי אידיאולוגי יהיה קטן יותר, כך הסיקור יהיה חיובי יותר. היכרות עם הקבוצה סטריאוטיפים נכונות לאמץ את סדר היום של הקבוצה

31 מה מוגדר כחדשות בפריפריה ? לרוב חדשות שליליות. נוגעות באופן כלשהו למרכז או עונות על ציפיות מסוימות שיש לאנשים במרכז על הפריפריה. ציפיות אלה יכולות להיות שונות עבור קבוצות יישוב שונות, ויש גם שינויים לאורך השנים. מיהו קהל היעד? העורכים והכתבים תופסים את הקהל כבעל מאפיינים דומים לאלה שלהם. הם סבורים שלרוב קהל היעד תפיסות אידיאולוגיות דומות לשלהם, לכן אינם תופסים את קבוצות היישוב בפריפריה כקהל יעד של העיתונות הארצית.

32 מי הם הכתבים המסקרים ? לרוב כתבים אזוריים, שהם בעלי מעמד נמוך יחסית באמצעי התקשורת. הכתבים נאלצים לסקר שטח גדול מדי ושואפים למעשה להתקדם ולעבור לסקר את המרכז. המדיניות לגבי הקצאת כתבים מושפעת מהקרבה החברתית-אידיאולוגית בין מוקדי הכוח לבין קבוצות היישוב השונות. ניתן לראות שינויים בהקצאת כתבים לאורך השנים בהתאם לשינויים פוליטיים.

33 קהל אמצעי התקשורת- שתי תפיסות:

34 מפנים קולט קהל נחשף קהל פוטנציאלי מה הקשר בין שכבה לשכבה?

35 קהל פעיל

36 אסכולת השימושים והסיפוקים

37 הקהל המפרש בעשורים האחרונים עוסק חקר התקשורת, בין השאר, בניתוח היכולות הפרשניות ובכושר הפענוח של צרכני המסרים התקשורתיים- הקהל. מחקרי התקבלות: יש לחקור לא את התכנים, אלא מה קלט הנמען. שתי הנחות בבסיס הגישה: א. תכני התקשורת הם רב משמעיים (פוליסמיים). ב. קהל התקשורת יכול לפרש את התכנים באופן עצמאי.

38 צריכת תקשורת היא פעילות הממוקמת בזמן ובמקום מסוימים, מכוונת ליעדים חברתיים, ונובעת מהשתתפות הצרכנים בקהילות פרשניות. בבסיס גישת הקהילות הפרשניות עומדות שתי הנחות:  צרכני התקשורת עורכים פעילות ממשמעת.  צריכת התקשורת איננה פרטית, אלא מהווה פעילות חברתית.

39 מהי קהילה פרשנית? אופני פענוח משותפים אסטרטגיות פענוח דומות קהילה מדומיינת- לא ארגונים ומוסדות פורמאליים

40 Janice A. Radway  למידה על העולם באמצעות הטקסט.  הנאה, בריחה מקשיי העולם המציאותי.  אשרור של העולם המוכר.  הצהרה- 'זה זמן שלי!'. הצהרת עצמאות ודרך לגיטימית לפיצוי על ההקרבה העצמית הכרוכה בתפקידן כאמהות וכרעיות.  הזדהות עם אישה חזקה, חכמה ועצמאית, הזוכה לכלל תשומת ליבו של הגיבור הגברי, ומעבירה אותו לעולמה. פרשנות הטקסט ופרשנות קהל הקוראים:

41 שלוש מסורות בחקר תקשורת ההמונים

42 המסורת הראשונה- מסורת ההשפעות החזקות של התקשורת  הנמען- פאסיבי.  המסר- השפעה חזקה: "קליע הקסם", "המחט התת-עורית".  המוען- כל יכול.

43 המסורת השנייה - מודל ההשפעות המוגבלות או "התקשורת הלא-כל-כך חזקה"

44 מסורת ההשפעות המוגבלות מבוססת על שלוש תיאוריות עיקריות אסכולת הפצת החידושים אסכולת השימושים והסיפוקים

45 מה מסביר את כוחה המוגבל של תקשורת המונים בשינוי עמדות לפי אסכולת המערכה ?  סלקטיביות – בחשיפה, תפישה, זכירה.  נטיות מוקדמות.  השפעה בינאישית וזרימה דו-שלבית של תקשורת המונים.

46 ידיעה שכנוע החלטה ביצוע אישור תקשורת בין- אישית תקשורת המונים

47 אפקטים : חזרה לתפישת ההשפעות החזקות המסורת השלישית-

48 קיימות מספר תיאוריות מרכזיות במסורת זו : קביעת סדר יום ( מקומבס ושאו ), Framing, Priming חיברות ( פוסטמן, למיש ) ספירלת השתיקה ( נואלה נוימן ) פער הידע תיאורית התלות

49 מחקרם של מקומבס ושאו : שיטת המחקר: המחקר בחן את מערכת הבחירות לנשיאות בארה"ב בשנת בחרו אקראית בוחרים ב"צ'אפל היל", אשר מייצגים את הקהילה מבחינה כלכלית, חברתית וגזעית. המחקר ניסה להשוות את דברי הבוחרים אל התוכן שהופיע בתקשורת אשר שימשה את הבוחרים באותה העת (סקר + ניתוח עיתונים וטלוויזיה).

50 ממצאים : קשר גבוה יותר בין הנושאים שאנשים מגדירים כנושאים החשובים במערכת בחירות לבין כלל הסיקור, מאשר הקשר בין הנושאים אותם מגדירים אנשים כחשובים לנושאים שמסוקרים באופן ספציפי לגבי כל מפלגה. מתאם גבוה בין אמצעי התקשורת השונים לגבי הנושאים החשובים.

51 דיון : הממצאים תומכים בהשערה של קביעת סדר יום על פני חשיפה סלקטיבית. הממצאים מראים כי כלי התקשורת מתואמים בינהם לגבי הנושאים החשובים. על אף טיעונים אלו, הממצאים אינם מהווים עדות מושלמת להשערת סדר היום כיוון שמדובר במחקר מתאמי ולא ניסויי.

52 Framing שתי דרכים " למסגר " אבטלה : מסגרת ההתייחסות. מחקרים רבים לא בודקים אם הנושא חשוב אלא באיזה צורת התייחסות הוא מוצג. בכך, התקשורת משפיעה על צורת החשיבה שלנו לגבי נושאים שונים.

53 Priming באיזה קריטריונים ישתמשו אנשים כדי להעריך דמות מסוימת. התקשורת מבליטה קריטריונים מסוימים, שבהם אנו משתמשים על מנת להעריך את המועמדים השונים.

54 אסכולת החברות סוכני חברות חברות מוקדם – הפקעת תפקיד ההורים, אובדן הילדות חברות מתבגרים חברות מבוגרים – חברות מחדש ביקורת על האסכולה

55 ספירלת השתיקה – מה אחרים חושבים אסכולה שמיוחסת לסוציולוגית הגרמנייה אליזבט נואלה נוימן. (1974) הבניית מציאות של קונצנזוס מסולף (אקלים ציבורי). המציאות המדומה הופכת למציאות ממשית דעת מיעוט יכולה לגבור על דעת הרוב הספירלה מציגה את המספר ההולך וגדל של הנרתעים מלהביע את דעתם החריגה ביקורת

56 אסכולת פער הידע הסברים מרכזיים לפער הידע: א. מועניםב. נמענים פוטנציאל תקשורתי צמצום פערים הערכת האסכולה – ויקטימולוגיה, חיזוק לניאו מרקסיסטים תיאורית התלות

57 בחברה מודרנית מתפתחת תלות במידע הזורם באמצעי תקשורת ההמונים לשם עיצוב עמדות לגבי המתרחש ורכישת התנהגות. ככל שהחברה נתונה בשינויים מהירים יותר, וככל שאמצעי התקשורת ההמונים ממלאים תפקיד מרכזי יותר, נוצרת תלות באמצעי התקשורת המשודרים. התלות ניכרת יותר בקרב השכבות הנמוכות, כיוון שהאליטות מסתמכות גם הרבה על קשרים אישיים לקבלת מידע.

58 כספי, ד', י' לימור (1992), המתווכים, ירושלים: עם עובד, עמ' לקראת שנת אלפיים- תהליכים ואתגרים יותר טכנולוגיה- פחות פיקוח. דה-מאסיפיקציה ודמוקרטיזציה. צמיחתם של מתווכים מקומיים שחיקת המיתוס של אמצעי התקשורת. ריכוז הבעלות בידי "ברוני תקשורת". שינויים תפקידיים בארגון התקשורת. פמיניזציה של העיסוק התקשורתי. האם האתיקה העיתונאית גוססת? "כור היתוך" מול "מגדל בבל". משבר השידור הציבורי.

59 מהי גלובליזציה ? גידנס: 'מתיחתם' של קשרים בין מבנים ואירועים חברתיים מקומיים ומרוחקים, עד יצירתה של רשת קשרים על פני העולם כולו. בגלובליזציה יש שני רכיבים עיקריים המשלימים זה את זה: 1. שבירת הגבולות המסורתיים הנובעים מהגיאוגרפיה, מהזמן ומהמרחק הפיזי. 2. שבירת הגבולות התרבותיים המסורתיים – כלומר שינויים ברמת התכנים.

60 מושגים חשובים : אימפריאליזם תרבותי שאלת מבנה הבעלות והשליטה שאלת התוכן גלוקליזציה שאלת הצריכה

61 דוגמאות לשאלות דוגמה לשאלה פתוחה: תחרות מלכת היופי של ישראל משודרת בטלוויזיה בשנים האחרונות, ובקרוב תשודר התחרות לבחירת מלכת היופי לשנת מה יהיו טיעונים אפשריים של כל אחת מהגישות הבאות לגבי תחרות זו? גישת הסוציאליזציה (חברות). גישת ההגמוניה. התיאוריה של סטיוארט הול. גישת שימושים וסיפוקים.

62 תשובה: חיברות: נחשפים לתכנים לפי הגילאים השונים- ילדות, מתבגרים וכו'. יש סוכני חיברות אחרים שיכולים להשפיע (הורים וכו'), אבל התקשורת היא סוכן חברות מתמיד. תחרות מלכת היופי מלמדת אותנו איך להתנהג כנשים, מה המקובל מבחינת מראה, תחרותיות,, אידיאל היופי. הגמוניה: המוען מעביר מסר אידיאולוגי לנמען- מהם הערכים האידיאולוגיים קפיטליסטים שעוברים כאן- תחרותיות, יופי הוא הדרך להצלחה כספית, המלכה מקבלת רכב- סמל סטטוס, המראה הוא הדבר החשוב ביותר. סטיוארט הול: מדבר על שלוש קריאות. כאן מרבית האנשים אכן יקבלו את הקריאה הדומיננטית, כלומר- את אותן ההנחות האידיאולוגיות והתפיסות הדומיננטיות, שזה מה שהמוענים התכוונו אליו בעת הקידוד. יחד עם זאת, יהיו אנשים עם קריאות חתרניות או מתדיינות. מהן יכולות להיות הקריאות השונות לפי הול? גישת שימושים וסיפוקים: ישנם צרכים שונים לצרכנים שונים, הבוחרים טקסטים תקשורתיים שונים כדי לענות על צרכיהם. תוכן כזה יכול למלא אצל כל אחד צרכים אחרים- אינטגרטיבי (לחוש שייך לחברה הישראלית וכו'), קוגניטיבי (להכיר מעצבים, דוגמניות, מקומות בארץ וכו'), אפקטיביים/ ריגושיים (להתרגש מן העמד, להתבדר), ואסקפיסטיים (בריחה מן המציאות באמצעות התוכן).

63 1.מהם שלושת מנבאי החדשותיות העיקריים שיסבירו את הסיקור הנרחב של רעידת האדמה בטהיטי? א.שליליות, מדינות אליטה ואנשי אליטה. ב.גודל האירוע ועוצמתו, קרבה תרבותית והאנשה. ג.עיתוי, שליליות וציפייה לאירוע. ד.גודל האירוע ועוצמתו, שליליות ואירוע לא צפוי. ה. תשובות ב+ג. 2.בסרט "שיטת השקשוקה" נטען כי רפי גינת, בעת שערך את עיתון "ידיעות אחרונות", ניסה למנוע חשיפת פרשת שחיתות הנוגעת למשפחת עופר, איתה הוא ביחסבקשרים כלכליים. איזו תיאוריה תסביר את מעשיו של גינת? א.הגמוניה ב.צנזורה כלכלית ג.המודל האוטוריטרי ד.פרנקפורט ה. אף אחת מהתשובות 3.חברת Bertelsmann (ברטלסמן) מהווה דוגמה ל: (מתוך המאמר על הגלובליזציה) א.בעלות צולבת ב.גלוקליזציה ג.תאגיד בינלאומי ד.כל התשובות הנ"ל ה.תשובות א+ ג בלבד

64 4.לפי כספי ולימור, המעבר מ"כור היתוך ל"מגדל בבל" בזירת התקשורת הישראלית, עלול להוביל ל: א.פמיניזציה של העיסוק התקשורתי. ב.פירוק החברה הישראלית לגטאות תרבותיים. ג.התרופפות האתיקה העיתונאית ושחיקת יוקרת המקצוע העיתונאי. ד.תלות גוברת של התקשורת הישראלית בממסד הפוליטי. ה.אף תשובה אינה נכונה. 5.מהו המדיום הראשוני שהוביל להתפרקות השבט, על פי מקלוהן? א.ספר ב.אינטרנט ג.רדיו ד.טלוויזיה ה.פקס 6.אחד מהשינויים המוזכרים במאמרם של לימור ונוסק (הצנזורה של היד הנעלמה) הוא דיפוזיה בין תחומית. למה הכוונה? א.מעבר מבעלות פרטית ומשפחתית לבעלות הרואה את התקשורת כעסק בלבד. ב.הבעלות על יותר ויותר אמצעי תקשורת מתרכזת בידי פחות ופחות ידיים. ג.שליטה של גורם כלכלי אחד על סוגים שונים של ערוצי תקשורת המונים. ד. טשטוש גבולות בין התקשורת לתעשיות ושירותים אחרים. ה. תשובות ב+ג.

65 7.ביקורת רווחת על תיאורית "פער הידע" היא: א.התיאוריה רדיקלית מדי ב.התיאוריה נוטה להאשים את הנמענים ולא את המוענים ג.התיאוריה נוטה להאשים את המוענים ולא את הנמענים ד.התיאוריה אינה רגישה לריבוד חברתי ה.אף תשובה אינה נכונה 8.למה מתכוונת טוכמן בהשפעת הטכנולוגיה על איפיון החדשה? א.התזמון והדחיפות מבחינים בין חדשה קשה לרכה. ב.האיפיון עשוי להשתנות בהתאם לטכנולוגיית הסיקור. ג. אם החדשה משודרת ברדיו היא תיחשב לדחופה. ד.האפיון מתבצע בהתאם בהתאם לטכנולוגיות הדומיננטית בחברה. ה.אף תשובה אינה נכונה 9.מחקרה של ראדווי מהווה המחשה לקיומו של מה מהבאים? א.קהל סביל ב.מודל ליניארי חד- כיווני ג.כפר גלובלי ד.קהל פעיל ה.אף תשובה אינה נכונה

66


Download ppt "מבוא לתקשורת המונים תרגול חזרה למבחן. מבנה הקורס : 1. הפקה ומסרים 2. קהלים 3. השפעות של התקשורת."

Presentasi serupa


Iklan oleh Google