"לא טוב היות האדם לבדו" על המפגש בין אישיות ואינטרנט יאיר עמיחי-המבורגר

אישיות אישיות –צורת החשיבה, הרגש וההתנהגות הקובעות את הסגנון היחודי של האדם ומשפיעות על קשריו עם סביבתו.

המבנה של האישיות הושווה לקרחון ענק

ניתן לראות רק את קצהו העליון ואילו המסה הקריטית שלו נמצאת מתחת לפני הים

באופן דומה החלק הידוע לנו מהאישיות הוא מצומצם באופן דומה החלק הידוע לנו מהאישיות הוא מצומצם. המסה הקריטית של האישיות שלנו נמצאת בתת מודע

האינטראקציה באינטרנט מתבצעת בצורה אנונימית ללא חשיפה פיזית עם מידה רבה של שליטה על התקשורת וישנה קלות רבה במציאת אנשים הדומים לנו. כך נוצרת סביבה בטוחה ביותר עבור הגולש. סביבה ייחודית זו מעודדת את הגולש ברשת לבטא את עצמו בצורה פתוחה וכנה יותר מאשר הוא מאפשר לעצמו באופליין.

הסביבה האינטרנטית וביטוי האישיות סביבה ייחודית זו חשובה במיוחד לאנשים בעלי קשיים חברתיים במפגשי פנים אל פנים. אנשים אלו עשויים לחוש שהאינטרנט הוא הסביבה האמיתית עבורם ובו הם יכולים להביע את עצמם באופן מיטבי. זו דוגמה כיצד הסביבה האינטרנטית עשויה להיות רלוונטית לביטוי אישי – אישיותי – ייחודי של הגולש. דוגמאות נוספות יעידו על חשיבות האינטרנט לרווחתנו הפסיכולוגית.

סיפור האינטרנט באמצעות חיבור לתיאוריות קלאסיות של חלק מהאבות המייסדים והמובילים של הפסיכולוגיה הקלינית והתפתחותית (שילוב מעשיר של חדש וישן נושן..)

ההיבטים בהם נדון האישיות שלנו כבנויה מהפכים משלימים- Ying &Yang - התאוריה היונגיאנית האני האמיתי – קרל רוג'רס אישיות ומשחק – אריק אריקסון שייכות מול אוטונומיה – אריך פרום

האישיות שלנו על פי יונג YING and YANG

מימדי האישיות: 1. מוחצן- מופנם 2. נוירוטי- לא נוירוטי מימדי האישיות: 1. מוחצן- מופנם 2. נוירוטי- לא נוירוטי המוחצן- אדם ידידותי המחפש את חברתם של אחרים, מחפש ריגושים, נוטל סיכונים ופועל באימפולסיביות. המופנם- אדם שקט, מעדיף להישאר לבד, איננו מחפש ריגושים ועשוי להיתפס כמרוחק. האדם הנוירוטי- אדם חרד הנוטה לתגובות אמוציונליות קיצוניות. (Eysenck & Eysenck, 1975).

מוחצנות ומופנמות- יונג, בתיאוריה האישיותית שפיתח, התמקד בין היתר בהבדל בין מוחצנות ומופנמות. תאורטיקנים רבים השתמשו במונחים אלה כמבחינים בין אנשים שונים. בתורתו של יונג האדם יכול להיות בו זמנית שניהם כאחד (ולאו דווקא תכונות הופכיות)

אנשים מופנמים ונוירוטים חשים לעיתים רבות קשיים משמעותיים ביצירת קשרים חברתיים. נשים מופנמות ונוירוטיות משתמשות בשימושים החברתיים של האינטרנט רבות (יאיר עמיחי-המבורגר ואלישבע בן ארצי, 2000)

אנשים מופנמים נטו לכתוב בדואר אלקטרוני טקסטים בעלי אפיונים של מוחצנים: המייל שלהם כלל יותר מידע ממה ששלחו מוחצנים. נראה שהמופנמים ב-OFFLINE התנהגו כמוחצנים ב-ONLINE (ד"ר מלדונו ועמיתיו, ברצלונה 2001)

הסביבה האינטרנטית המוגנת סייעה למופנמים להתנהג כמוחצנים תופעה זו מתאימה דווקא לתאוריית ההפכים המשלימים של יונג ולא לתאוריות מאוחרות יותר שטענו שמדובר בהפכים מוחלטים. יונג היה טוען, שהסביבה האינטרנטית הייחודית מאפשרת את יצירת האיזון בין חלקי האישיות ההופכיים, בכך שהיא מפצה את החלק החלש יותר.

האני האמיתי על פי קרל רוג'רס האני האמיתי על פי קרל רוג'רס

מושג העצמי בתפיסה הרוג'רינית קרל רוג'רס- פסיכולוג הומניסטי בחיים המודרניים אנשים נוטשים את גרעין אישיותם העצמי לטובת מאפייני התנהגות שהם מאמינים שיבטיחו להם את אהבת האנשים המשמעותיים בסביבתם. בפועל אין זה משנה מה יעשו וכמה קשה יעבדו הם לא יקבלו את מבוקשם. באופן זה חווה האדם בדידות מהחברה ומעצמו כאחד.

מבנה האישיות על פי רוג'רס מושג העצמי הבסיסי: התפיסה הסוביקטיבית של האני. ובכללה החלקים הבאים לידי ביטוי כלפי העולם, ואמונות מודעות על העצמי המושפעות על ידי התרבות והחינוך. האני האמיתי: מיצג את הליבה האישיותית האמיתית שעבור רוב בני האדם איננו מודעת או ממומשת. חלק זה באישיות יודע מה טוב ומה רע עבור האינדיבידואל. האני האידאלי: מה היחיד היה רוצה להיות. איננו בהכרח אותו דבר כמו האני האמיתי. לפעמים כתוצאה מלחצי תרבות תובענית עשוי להיווצר אני אידיאלי הסותר לחלוטין את האני האמיתי.

הסביבה האינטרנטית המוגנת תסייע רבות ביצירת קשרים חברתיים. הסביבה האינטרנטית גורמת לאנשים רבים להיחשף באינפורמציה אישית לעבר אחרים. באינטרנט אנשים עשויים לחשוף את ה"אני האמיתי" שלהם. (מקנה, גרין וגליסון (2002))

ישנה הבחנה בין אנשים שמציבים את ה"אני האמיתי" שלהם באינטרנט- כלומר, מגלים את ה"אני האמיתי" שלהם באינטרנט, ואלו שמציבים א ה"אני האמיתי" שלהם בOFFLINE- כלומר, מעדיפים לגלות את ה"אני האמיתי" שלהם במערכות יחסים מקובלות ב-OFFLINE. מיקום ה"אני האמיתי", יקבע היכן אנשים חווים את מערכות היחסים היותר משמעותיות בחייהם. (מקנה, גרין וגליסון (2002))

כשאדם ממקם את האני האמיתי שלו ב-OFFLINE נראה שמערכות היחסים המשמעותיות שלו הם בOFFLINE. לעומת זאת, כשאדם ממקם את האני האמיתי שלו באינטרנט, אנו מצפים שמערכות היחסים היותר משמעותיות שלו יהיו באינטרנט.

סדרת מחקרים של מקנה, גרין וגליסון (2002) הוכיחה כי : אנשים שהצהירו שקל להם יותר לבטא את ה"אני האמיתי" שלהם באינטרנט דיווחו גם על פיתוח יחסים מהיר יותר באינטרנט וכן שמערכות יחסים אלו המשיכו לאורך זמן. אנשים חרדים חברתית ובודדים מצאו את הסביבה האינטרנטית כנוחה יותר לביטוי ה"אני האמיתי" שלהם בהשוואה ל-OFFLINE.

עמיחי-המבורגר, ויינפל ופוקס (2002), במחקר שהשתמש בשאלון של מקנה, הראו כי: גם אנשים מופנמים ונוירוטיים מיקמו את ה"אני האמיתי" באינטרנט, לעומת אנשים מוחצנים ושאינם נוירוטיים שמיקמו את ה"אני האמיתי" שלהם בOFFLINE-

מיקום "אני אמיתי"באינטרנט חרדים חברתיים בודדים מופנמים נוירוטיים

מסתבר שהשירותים החברתיים המסופקים על ידי האינטרנט הכוללים: אנונימיות היכולת להסתיר מאפיינים פיזיים היכולת לשליטה גבוהה באינטראקציה היכולת למצוא בקלות יתרה אנשים הדומים לנו יוצרים פתרון משמעותי ביותר לאנשים החשים בקושי ביצירת קשרים חברתיים ורומנטיים מפאת אישיותם המופנמת והנוירוטית.

זהות ומשחק על פי אריק אריקסון זהות ומשחק על פי אריק אריקסון

זהות היא ייחודיות- התשובה לשאלה:"מי אני?" זהות היא ייחודיות- התשובה לשאלה:"מי אני?" הזהות שלנו היא הייחודיות שלנו. הזהות נבנית מעקביות לאורך זמן. היכולת לענות באופן אופטימאלי לשאלה: "מי אני?" (Erickson, 1968) זהותינו נוצרת בתהליך ההתבגרות, אבל העיצוב הוא אתגר מתמשך לכל החיים.(Mussen, Conger and Kagan, 1979) . מתבגרים שלא רכשו זהות אופטימלית בשלב הבגרות חשים הערכה עצמית נמוכה בהשוואה למתבגרים שכן עיצבו זהות בשלב הבגרות

השתתפות במשחקי זהות אינטרנטיים דומה להשתתפות בפסיכודרמה. שרלי טרקל (1995) משחק הוא דרך שבאמצעותו ניסיון מתעצב (Erikson, 1968) במשחק החיים, המתבגר משחק עם מספר זהויות עד שהוא מאמץ אחת.

משחקי הזהות האינטרנטיים ע"פ טרקל עשויים לסייע בהשגת בשלות פסיכולוגית. בשלות פסיכולוגית מושגת באמצעות היכולת לגלות אספקטים שונים של ה"אני" על פי מודל ה'ונטלציה', פסיכודרמה צריכה ליצור סביבה מוגנת שבה אנשים יכולים לחוש חופש להביע את עצמם. כמו-כן, נדרש שמערכת יחסים מיוחדת תמוסד בין הלקוח לתרפיסט באופן שנושאים בלתי פתירים יועלו ויזכו לדרכים חדשות לפתרונם

המשך- משחקי הזהות האינטרנטיים ע"פ טרקל כאשר אלמנטים של העבר מועברים לתוך מערכת היחסים עם התרפיסט הם עשויים לשמש למידע על הבנה עצמית, באותה צורה שפסיכותרפיה היא יותר ממקום בטוח ולמעשה היא מקום לעבודה מחדש על חוויות עבר. כך, האינטרנט, המעניק חום וביטחון, יוצר את המרחב הנדרש מפסיכותרפיה

שייכות מול אוטונומיה על פי אריך פרום שייכות מול אוטונומיה על פי אריך פרום

שייכות מול אוטונומיה אריך פרום- ממובילי הפסיכולוגיה ההומניסטית- בני האדם שואפים לחרות ואוטונומיה, אך בו זמנית זקוקים לשייכות קבוצתית.

הפיתרון לקונפליקט תלוי בתרבות של החברה. בחברה קפיטליסטית, המדגישה חופש וכוח לאינדיבידואל, השכיחות שאנשים ירגישו בדידות וניכור גבוהים מאד.

החברה השיתופית מדגישה בברירת המחדל שלה את הצורך האנושי בהשתייכות לקבוצה. בקבוצה שיתופית יורדת הסבירות לאינדיבידואליות ולהגשמה עצמית.

תפקידים חברתיים כניסיון לפתור את הדיכוטומיה בטנקראוט ושלדון (2001) תפקידים חברתיים כניסיון לפתור את הדיכוטומיה בטנקראוט ושלדון (2001) 'תפקיד חברתי' בקבוצה כרוך באינטראקציה עם חברי הקבוצה. כאשר נושאי התפקיד תורמים למטרות הקבוצתיות באמצעות ביצוע התפקיד, הם נעשים יותר ויותר קשורים לקבוצה. כשהתפקיד החברתי עקבי עם ההגדרה העצמית, סביר שהאדם יחוש שהוא גם מימש את עצמו ברמה האינדיבידואלית, וזאת באמצעות החיבור שלו לקבוצה כנושא תפקיד החיוני לקיומה. כך, באמצעות התפקיד החברתי, מושלמים הצרכים הלכאורה סותרים של אוטונומיה ושייכות.

בזירה האינטרנטית- באינטרנט מתאפשר יותר חופש לבחור בקבוצת שייכות ותפקיד בקבוצה. לכן, עשוי להיות קל יותר למצוא 'תפקיד חברתי' שמאפשר לאנשים ביטוי של האינדיבידואליות וההגשמה העצמית שלהם.

באינטרנט, האפשרות לחייב אדם לקחת תפקיד בניגוד לרצונו כמעט ואיננו קיים, מכיוון שכאשר יתבצע ניסיון שכזה, סביר להניח שהאדם- א.לא יסכים ב.יבטא אלטרנטיבות ואם זה לא עוזר, ג.יעזוב

נראה שהאינטרנט יוצר סביבה, שבה מצטמצמת הסתירה בין אוטונומיה לשייכות. למעשה, יכול האינטרנט לסייע לבנות מצב, שבו שני התנאים של אוטונומיה מתקיימים וממומשים.